איטום פז - כל סוגי עבודות האיטום

קירות חיצוניים המחופים בטיח או באבנים חשופים תדיר לחדירת רטיבות. מעבר המים נוצר עקב שחיקה של האיטום במרוצת הזמן/ בשל ביצוע לקוי של עבודות האיטום המקורי/  בעקבות תנודות פיזיקליות של המבנה. חלק מהכשלים המתגלים עלולים להיות מפגע בטיחותי חמור, ולכן קיימת חשיבות באיתור מהיר של הבעיה ובטיפול מותאם.
בעת חדירת מים לדירה בבניין, חשוב לאטום את קיר הדירה החיצוני, ואת כל הקירות החיצוניים בקומות מעליה, כדי להבטיח מניעה של חדירת מים, שיורדים למטה בשל כוח הכבידה.

טיפול במבנים המחופים באבן ובמבנים המכוסים בטיח חיצוני דורשים אבחנה שונה והתאמת פתרונות אחרים כמפורט במדריך.

איטום קירות חיצוניים המחופים בטיח

איטום קירות חיצוניים, חיוני לשמירה על המבנה מפני פגעי מזג האוויר וחדירה של מים, העלולה לגרום לנזילות, התפשטות של עובש וליקויים נוספים. מרבית בעיות האיטום בקירות חיצוניים קשורות להיווצרות סדקים.

 איטום סדקים

סדקים המופיעים על קירות חיצוניים פוגעים במבנה מבחינה אסתטית ועלולים להצביע על ליקויים בטיחותיים חמורים ביסודות ובשלד המבנה; כאשר הם נוצרים ביציקות בטון, בחיבורים בין קירות ותקרות, בחיבורים בין עמודים וקורות בטון ועוד.

את הסדקים ניתן לחלק לשלושה סוגים עיקריים: 

• סדקי שערה דקיקים נוצרים על גבי שכבת הטיח בלבד ואינם חוצים את כל עוביו של הקיר. הטיפול נעשה באמצעות חירוץ הסדקים המאפשר את המילוי שלהם בחומרי תיקון, כגון שפכטל לסוגיו. לאחר סתימת הסדקים וייבוש החומרים, משייפים את השטח וצובעים את הקיר בעזרת צבע אקרילי.

• סדקים נימיים רחבים יותר מסדקי השערה, וחוצים לעיתים את כל עוביו של הקיר גם אם אין הדבר גלוי לעין המתבונן. הם יכולים להופיע בין הבלוקים, בבלוקים עצמם או ביציקות בטון. שיטת הטיפול בהם דומה לזו של סדקים עובדים, כמפורט בהמשך.
  בעקרון, אטימתם מבוססת על שימוש בחומרים אקריליים גמישים.

 סדקים "עובדים" נמצאים בתהליך התקדמות והתפשטות, ועלולים להיפער לעובי של מספר מילימטרים. הם יכולים להופיע לאורך המבנה; בין הבלוקים, ובחיבורים הנמצאים על שלד המבנה ובנקודות החיבור של אלמנטים שונים למבנה (כמו סדקים המופיעים מעל ומתחת למסגרות החלונות ובדלתות).

הטיפול בסדקים נעשה לאחר חשיפתם מתחת לשכבת הטיח על ידי ניקוי השטח בלחץ מים (שטיפת גרניק). לאחר הניקוי, יוצרים תפרים 'נושמים' באמצעות חריטה בדיסק יהלום, כדי לאפשר לחומרים להיספג בתוך הסדקים. מילוי הסדקים נעשה באמצעות הזרקת חומרים אלסטומרים גמישים (כגון, סיקפלקס), ולאחר התהליך, מטייחים ומיישרים את הקיר. לסיום, מבצעים חיפוי בעזרת חומר חיצוני (שליכט אקרילי/ טיח צבעוני / שליכט צבעוני), עמיד וגמיש לאורך זמן, עם עשר שנות אחריות. הגימור באמצעות שכבת החיפוי, עונה גם על צורך דקורטיבי, מאפשר התאמה של  גוונים לקירות, ומסייע לשיקום המבנה.

בכל במקרה, במצב של הופעת סדקים בקירות חיצוניים, בשל החשש לחדירת מים או ליצירת סכנה למבנה, יש להתייעץ עם מומחה לאיטום. 

תפרי התפשטות, אלמנטים בולטים ונשירת טיח

תפרי התפשטות מבוצעים במבנים באופן מתוכן ומראש, במטרה לאפשר תנודות בין אלמנטים במבנה המתרחשות עקב שינויי טמפרטורה ותזוזות של הקרקע, ולמנוע בכך תופעה של סדיקה במקומות לא רצויים. הטיפול בתפרי התפשטות, כשנדרש, נעשה על ידי איטום במסטיק אלסטומרי בעל כושר התארכות של 280 אחוז לפחות. המסטיק מאפשר את גמישות התפר, ועמיד בפני קרינת שמש. אטימת אלמנטים בולטים במבנים, כגון גופי תאורה ומסגרות חלון, נעשית אף היא על ידי שימוש במסטיק אלסטומרי עם כושר התארכות גבוה (כפי שהוזכר קודם).

במצבים בהם הטיח נושר/מתקלף, מנקים את הקיר ומורחים שכבה של חומר צימנטי (שהבסיס העקרי שלו הוא מלט). פעמים רבות, בעת התפוררות טיח מתגלים גם סדקים (אם נוצרו סדקים, הטיפול בבעיה מחייב להעמיק את החריצים לפני החדרת החומרים).

איטום קירות חיצוניים המחופים באבן

השימוש באבנים לצורך יצירת חיפוי לקירות חיצוניים, נפוץ בישראל וגם במדינות אחרות בעולם. עצם היותה של האבן חומר גלם טבעי, בעל טקסטורות וגוונים משתנים, המתאפיין גם בעמידות רבה וחוזק, הופכת אותה לפתרון אטרקטיבי ואפקטיבי בבניה פרטית וציבורית. אדריכלים ממליצים על שיטת חיפוי באבן מטעמים הקשורים לעיצוב ולאסתטיקה וגם בשל היכולת לתת מענה לבידוד המבנה מפני קור וחום, ולבידוד מפני רעשים. כן, קיימים מקרים בהם רשויות מקומיות דורשות גימור בחיפוי באבן של מבנים המצויים בשטחן.

 נפילת אבנים או שיש

יישום של חיפוי אבן בקירות חיצוניים מעוגן בתקן ישראלי (מפרט 378 ותקן ישראלי 2378 שפרסמו מכון התקנים הישראלי) ומטרתו היא למנוע כשלים וליקויים הקשורים לביצוע לא מקצועי של איטום הקירות לפני שלב החיפוי, ולפעולות קיבוע האבנים עצמן.
כשלים באיטום של קירות חיצוניים המחופים באבן, לרבות שיש, שלא בהתאם להוראות התקן או לפני החלתו, יכולים להתבטא בחדירה של נוזלים דרך אבני החיפוי או דרך המרווחים ביניהן, לגרום לנזילות ונזקים לאבנים עצמן (כמו הופעת כתמים על האבנים, בליית האבן ועוד). ביצוע לקוי של העבודות עלול גם להוביל להתרופפות של החיבור בין אחת האבנים (או יותר) לבין הקיר. הדבר יכול להביא להתנתקות מלאה של האבן מהקיר ולנפילתה, ובכך לגרום לסכנה לחיי אדם ולהכרזת המבנה כעל מסוכן.
אפשר למנוע נפילה של אבנים במבנים בהם בוצע חיפוי אבנים בעבר, כחלק מתהליך תחזוקה קבוע של המבנה או בעקבות איתור של אבנים רופפות על ידי הדיירים. במקרה זה, רצוי בדרך כלל לחזק את כל שטח האבנים, ולא להסתפק בקיבוע נקודתי, כדי לתת מענה בטיחותי כולל.

פעמים רבות, עבודות האיטום והחיפוי מחדש מתבצעות באמצעות חבלי גלישה (סנפלינג) או עם פיגומים ניידים בשל העבודה בגובה. יש מקרים בהם עדיף להציב פיגום קבוע.

פעולות האיטום

עבודות איטום לקירות חיצוניים המחופים באבן לא נעשות באמצעות מפרט כללי, בשל הסיבות המשתנות בגינן חודרים מים מהקיר החיצוני לעבר פנים המבנה (חדירה מתוך האבנים/  /מהרווח בין האבנים/ מהקיר עצמו ועוד). הבעיה והטיפול בה מותאמים לאבחון שמבוצע בשטח על ידי יועץ או מומחה לאיטום.

קיימים מספר שלבים התקפים לגבי כל המצבים בהם נדרש איטום של קירות מחופים באבן:

• חירוץ ופתיחת הפוגות (הרווחים) בין האבנים באזורים הנדרשים, ומילוי הפוגות בכּוּחלֵה (דייס צמנטי מחוזק) – תערובת מלט המשמשת כאמצעי מילוי. רווחים קטנים יותר צריך למלא באמצעות רובה אוטמת. במקרה של איטום תפרי התפשטות, יש להשתמש במסטיק אלסטומרי בעל כושר התארכות של 280 אחוז לפחות, המאפשר את גמישות התפר, ועמיד בפני קרינת .UV איטום של אלמנטים בולטים, נעשה גם כן באמצעות מסטיק אלסטמורי.
• במקרה הצורך יש לבצע קיבוע של אבנים רופפות לקיר. הקיבוע נעשה בדרך כלל באמצעות קידוח של אבן החיפוי והחדרת בורג פלב"מ – בורג נירוסטה עמיד למים, כל מספר סנטימטר. יש מקרים בהם ניתן לקבע את האבן הקיימת ומקרים בהם יש צורך להחליפה ולבצע קידוח באבן חדשה.